הבדלים בין גרסאות בדף "שילוביות"

מאגר הידע של דואלוג: מאגר הידע המקיף בעברית בתחומי האסטרטגיה והחשיבה המערכתית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(יצירת דף עם התוכן "{{תיבה | צבע = #9ACD32 | צבע מפריד = | תמונה = 45px-Gnome-colors-emblem-development.svg.png | קישור תמונה = | גודל = 45px...")
 
מ (החלפת טקסט – "שנה=([0-9]*)}}" ב־"שנה=$1}}{{Meta}}")
 
(30 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{תיבה
+
{{באנר|תמונה=שיתוף פעולה - קפה.jpg|עיצוב=  background-position: 0 114%;}}
−
| צבע = #9ACD32
+
'''שילוביות''' (jointness) היא היכולת של גורמים נבדלים באופן הפעולה לפעול ביחד להשגת מטרות משותפות תוך מיצוי הערכים הייחודיים שכל אחד מן הגורמים מספק. השילוביות נדרשת להובלת [[מערכה]] בסביבה [[סבוך|סבוכה]].  
−
| צבע מפריד =
+
==שילוביות כרמה של שיתוף פעולה==
−
| תמונה = 45px-Gnome-colors-emblem-development.svg.png
+
על פי ד"ר [[צבי לניר]], השילוביות היא הרמה הגבוהה ביותר של היתוך בין גורמים שונים להשגת פעולה ומטרות משותפות:
−
| קישור תמונה =
+
# הרמה הנמוכה היא '''[[תיאום]]''' ותכליתה יעילות מאחר והיא מאפשרת לקבוע מי יעשה מה ומי לא;
−
  | גודל = 45px
+
# רמה גבוהה יותר היא '''[[שיתוף]]''', שבה גורמים שונים פועלים יחד בהרמוניה במטרה להעצים זה את זה;
−
| כותרת = הערך נמצא בשלבי עבודה:  
+
# הרמה הגבוהה ביותר היא ה'''שילוביות''' שבה מתוך הפעולה המשותפת של גורמים שונים נוצר היתוך של הבנה חדשה ואופן פעולה רלוונטי:
−
| הסבר = כמו ערכים רבים בויקי, אנחנו עדיין עובדים על ערך זה.
+
{{ציטוט|תוכן=ניתן להבחין בשלוש רמות של התפתחות: הרמה הראשונה עוסקת בתיאום (חשיבה מערכתית מתאמת), ומטרתה להשיג מצוינות בתחום היעילות. הרמה השנייה עוסקת בשיתוף (חשיבה מערכתית משתפת), ומטרתה היא להשיג מצוינות בתחום האפקטיביות הארגונית. השילוביות מייצגת את הרמה השלישית והגבוהה ביותר של החשיבה המערכתית, שמטרתה להשיג רמה חדשה של מצוינות צבאית - הרלוונטיות.
−
  }}
+
|מקור=[[צבי לניר]], [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/2/110632.pdf למה צריך את מושג השילוביות]
−
שילוביות היא היכולת של גורמים נבדלים באופן הפעולה לפעול ביחד להשגת מטרות משותפות תוך מיצוי הערכים הייחודיים שכל אחד מן הגורמים מספק. השילוביות נדרשת להובלת [[מערכה]] בסביבה [[סבוך|סבוכה]]. השילוביות היא שלב סינרגי גבוה יותר מתיאום, או שיתוף פעולה.  
+
}}
  
−
==לקריאה נוספת==
+
== שילוביות כמצרך יקר ערך ==
 +
למרות הנכסים המשמעותיים שהשילוביות מפיקה עבור המערכת, מערכות נוטות להמנע מפיתוח יכולות אלו בשגרה. ברקע לכך, ההיבטים הבאים הסותרים לרוב את אופן הניהול הקלאסי:
 +
* '''פיתוח שילוביות מצריכה אינטימיות''' בין גורמים החולקים אינטרסים ונקודות מבט שונות.
 +
* '''שילוביות מצריכה השקעת זמן בבירור תפיסתי''' - מאחר והשילוביות איננה רק מיצוי של היכולות הקיימות אלא היתוך לכדי יכולת סינרגית חדשה, מדובר ביצירה הדורשת זמן עבודה ניכר בבירור רעיוני.
 +
למעשה, קיימת בכך סתירה עמוקה לצורת הפעולה הארגונית הקלאסית החותרת למימוש יעילות מירבית גם על פני האפקטיביות. עם זאת, כדי להגיע ל[[עיצוב המערכה|עיצוב]] אסטרטגי רלוונטי יש הכרח ליצור תהליכי שילוביים, על מנת לקדם [[אפקט]] שהינו רחב מזה שכל אחד מן הגורמים יכול להניע לבדו.
 +
==שילוביות במערכת פתוחה==
 +
השילוביות נדרשת במיוחד כאשר פועלים במרחב שבו לא ניתן להגיע לתיאום ולשיתוף בכפיה מלמעלה ([[מערכת פתוחה]]). זאת, בשל היעדר תמונה מלאה (כמו במציאות של ערפל קרב) או במרחב חברתי או רשתי שבו לא קיים גורם מנהל ומארגן. במצבים אלו, המאפיינים תנועות חברתיות ומציאות של משרדי ממשלה וחברות רבות, נדרשת יצירה של דרך פעולה והבנה משותפת הנוצרת מהיתוך של הגישות השונות. רק הבנה זו מאפשרת בתורה את ה[[רתימת שותפים|רתימה]] של הגורמים לפעולה המשותפת. השיח שמחלץ את ההבנה המשותפת מתוך הפעולה הוא המרחב שבו נוצרת השילוביות.
 +
 
 +
==שילוביות כפעולה קוגניטיבית==
 +
{{ציטושמאל|Jointness is an intellectual activity that people do, interoperability is about what equipment does|Admiral H. Gehman}}
 +
ההבנות של [[צבי לניר|לניר]] ו[[שמעון נוה|נווה]] אודות אופן הפעולה של מערכות, מציגות את השילוביות כפעולה המתייחסת בראש ובראשונה לקוגניציה הארגונית המשותפת ([[הבנה משותפת]]). השילוביות, כביטוי העיקרי של שיתוף פעולה ברמה המערכתית, מחייבת [[פיתוח ידע|תהליכי למידה]] משותפים ליצירת ההבנה המשותפת בקרב הדרגים במערכות השונות.
 +
 
 +
{{:טבלת שילוביות}}
 +
==חומרי דואלוג אודות שילוביות==
 +
* [[ניהול האפקט המערכתי]]
 +
* [[blog:תגיות/שילוביות/|חומרים בבלוג דואלוג בנושא שילוביות]]
 +
* [[blog:wp-content/uploads/2014/08/D7A9D799D79CD795D791D799D795D7AA-E28093-D79ED7A1D7A2-D79CD79ED799D793D794.pptx|מצגת מתוך תהליך למידה בנושא מושג השילוביות]]
 +
* [[חדשנות#חדשנות כהיתוך אופקים|חדשנות כהיתוך אופקים]]
 +
 
 +
=== מצגת - בין רשתיות ושילוביות ===
 +
{{#tag:htmltag|
 +
|tagname="iframe"
 +
|id="iframe_container"
 +
|style="margin:auto;"
 +
|frameborder="0"
 +
|webkitallowfullscreen=""
 +
|mozallowfullscreen=""
 +
|allowfullscreen=""
 +
|width="700"
 +
|height="600"
 +
|src="https://www.doalogue.co.il/wiki/upload/doalogue/ViewerJS/#{{filepath:שילוביות למשטרת ישראל להעלאה.pdf}}"}}
 +
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/2/110632.pdf למה צריך את מושג השילוביות] - ד"ר [[צבי לניר]], '''מערכות 401''', יוני 2005.  
 
* [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/2/110632.pdf למה צריך את מושג השילוביות] - ד"ר [[צבי לניר]], '''מערכות 401''', יוני 2005.  
−
*[http://praxis.co.il/download/Managing_Synergic_Knowledge-Creation_in_Consortia.doc Managing Synergic Knowledge-Creation in Consortia]
+
* עפרון רזי ופיני יחזקאלי, '''[http://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2014/04/Cooperation.pdf מינהל ציבורי על פרשת דרכים - מאנוכיות לשיתוף פעולה בינארגוני], הוצאת מב"ל 2007. '''
 +
*[http://web.archive.org/web/20160901000000/http://www.praxis.co.il/download/Managing_Synergic_Knowledge-Creation_in_Consortia.doc Managing Synergic Knowledge-Creation in Consortia]
 +
* [http://netivotsadot.wordpress.com/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95/%D7%91-oecd-%D7%9B%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A2/ ב-OECD כבר מבינים: שילוביות אזורית היא המנוע להזנקת אזור] - מתוך פרוייקט של פרקסיס.
 +
* [http://praxisshemesh.wordpress.com/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%A8%D7%A7%D7%A2/%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%A7%D7%A4/ שילוביות אזורית – המנוף הזמין ביותר לקפיצת מדרגה בישראל] - מתוך פרוייקט של פרקסיס.
 +
* [https://praxisisrael.wordpress.com/2008/12/09/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%99%D7%A9-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%94/ על קפיצת מדרגה באפקטיביות תחנות משטרת ישראל] - פוסט רלוונטי ב'אתר הלא רשמי של פרקסיס'. 
 +
==קורסים והכשרות==
 +
* [[קורסים_והכשרות/קורס_שילוביות_במגזר_הציבורי|קורס שילוביות במגזר הציבורי]]
 +
* [[blog:ניהול-אסטרטגי-ברשויות-מקומיות|ניהול אסטרטגי ברשויות מקומיות]]
 +
{{קרדיט|שנה=2020}}{{Meta}}
 +
 
 
[[קטגוריה:מערכה]]
 
[[קטגוריה:מערכה]]
 +
[[קטגוריה:שילוביות]]
 +
[[קטגוריה:ניהול]]
 +
[[קטגוריה: ניהול שותפויות וממשקים]]

גרסה אחרונה מ־13:10, 23 בדצמבר 2022

שיתוף פעולה - קפה.jpg

שילוביות (jointness) היא היכולת של גורמים נבדלים באופן הפעולה לפעול ביחד להשגת מטרות משותפות תוך מיצוי הערכים הייחודיים שכל אחד מן הגורמים מספק. השילוביות נדרשת להובלת מערכה בסביבה סבוכה.

שילוביות כרמה של שיתוף פעולה

על פי ד"ר צבי לניר, השילוביות היא הרמה הגבוהה ביותר של היתוך בין גורמים שונים להשגת פעולה ומטרות משותפות:

  1. הרמה הנמוכה היא תיאום ותכליתה יעילות מאחר והיא מאפשרת לקבוע מי יעשה מה ומי לא;
  2. רמה גבוהה יותר היא שיתוף, שבה גורמים שונים פועלים יחד בהרמוניה במטרה להעצים זה את זה;
  3. הרמה הגבוהה ביותר היא השילוביות שבה מתוך הפעולה המשותפת של גורמים שונים נוצר היתוך של הבנה חדשה ואופן פעולה רלוונטי:

ניתן להבחין בשלוש רמות של התפתחות: הרמה הראשונה עוסקת בתיאום (חשיבה מערכתית מתאמת), ומטרתה להשיג מצוינות בתחום היעילות. הרמה השנייה עוסקת בשיתוף (חשיבה מערכתית משתפת), ומטרתה היא להשיג מצוינות בתחום האפקטיביות הארגונית. השילוביות מייצגת את הרמה השלישית והגבוהה ביותר של החשיבה המערכתית, שמטרתה להשיג רמה חדשה של מצוינות צבאית - הרלוונטיות.

– צבי לניר, למה צריך את מושג השילוביות

שילוביות כמצרך יקר ערך

למרות הנכסים המשמעותיים שהשילוביות מפיקה עבור המערכת, מערכות נוטות להמנע מפיתוח יכולות אלו בשגרה. ברקע לכך, ההיבטים הבאים הסותרים לרוב את אופן הניהול הקלאסי:

  • פיתוח שילוביות מצריכה אינטימיות בין גורמים החולקים אינטרסים ונקודות מבט שונות.
  • שילוביות מצריכה השקעת זמן בבירור תפיסתי - מאחר והשילוביות איננה רק מיצוי של היכולות הקיימות אלא היתוך לכדי יכולת סינרגית חדשה, מדובר ביצירה הדורשת זמן עבודה ניכר בבירור רעיוני.

למעשה, קיימת בכך סתירה עמוקה לצורת הפעולה הארגונית הקלאסית החותרת למימוש יעילות מירבית גם על פני האפקטיביות. עם זאת, כדי להגיע לעיצוב אסטרטגי רלוונטי יש הכרח ליצור תהליכי שילוביים, על מנת לקדם אפקט שהינו רחב מזה שכל אחד מן הגורמים יכול להניע לבדו.

שילוביות במערכת פתוחה

השילוביות נדרשת במיוחד כאשר פועלים במרחב שבו לא ניתן להגיע לתיאום ולשיתוף בכפיה מלמעלה (מערכת פתוחה). זאת, בשל היעדר תמונה מלאה (כמו במציאות של ערפל קרב) או במרחב חברתי או רשתי שבו לא קיים גורם מנהל ומארגן. במצבים אלו, המאפיינים תנועות חברתיות ומציאות של משרדי ממשלה וחברות רבות, נדרשת יצירה של דרך פעולה והבנה משותפת הנוצרת מהיתוך של הגישות השונות. רק הבנה זו מאפשרת בתורה את הרתימה של הגורמים לפעולה המשותפת. השיח שמחלץ את ההבנה המשותפת מתוך הפעולה הוא המרחב שבו נוצרת השילוביות.

שילוביות כפעולה קוגניטיבית

“ Jointness is an intellectual activity that people do, interoperability is about what equipment does ”

Admiral H. Gehman

ההבנות של לניר ונווה אודות אופן הפעולה של מערכות, מציגות את השילוביות כפעולה המתייחסת בראש ובראשונה לקוגניציה הארגונית המשותפת (הבנה משותפת). השילוביות, כביטוי העיקרי של שיתוף פעולה ברמה המערכתית, מחייבת תהליכי למידה משותפים ליצירת ההבנה המשותפת בקרב הדרגים במערכות השונות.

טבלה משווה: תיאום, שיתוף ושילוביות
צורת הפעולה המשותפת ייחודיות הנחות יסוד יעילות בעיות
תיאום חלוקת גזרות פעולה נבדלות (למשל בין רופא עור לאורתופד או בין יחידה אחת לאחרת בפס ייצור).

מתאים בייחוד לעבודה במרחב הפשוט

  • לא קיים צורך הדדי אחד בידע וביכולות של השני, רק חוץ מאשר בשלב סימון הטריטוריות.
  • השלם קטן מסכום חלקיו, ולכן צריך לתת לחלקים לפעול במנותק ללא הפרעה.
 יעילות גבוהה - אין צורך בדיון על חלוקת העבודה
  • מייצר מאבקים אינסופיים על הרחבת הטריטוריה באיזורים האפורים;
  • אין התמודדות עם אתגרים מורכבים בהם צריך להבין יחד ולפעול יחד.
שיתוף פעולה מיצוי היכולות הקיימות של השחקנים השונים במשותף לטובת השגת מטרה משותפת.

מתאים לעבודה במרחב המורכב.

  • השלם שווה לסכום חלקיו - מיצוי כלל היכולות יביא את המערכת לשיא יכולותיה.
  • הבעיה ברורה והגורמים השונים שותפים למטרה המשותפת.
 אפקטיביות גבוהה על חשבון יעילות - הגורמים השונים ממצים את יכולותיהם הקיימות אך התהליך המשותף מצריך עבודת סנכרון יקרה.
  • אין יצירה של יכולות חדשות
  • נטייה לזלוג לכיוון התיאום לאורך זמן.
שילוביות יצירת יכולת מערכתית חדשה המבוססת על היתוך הנכסים הייחודיים של הגורמים השונים.

השילוביות קריטית בשלבי עיצוב המערכה.

השגת השילוביות היא הבסיס של ניהול מערכתי מכוון אפקט.

צורת פעילות הרלוונטית במיוחד למרחב הסבוך.

  • השלם גדול מסכום חלקיו - היכולת להתמודד עם אתגרים הסתגלותיים מורכבת ממענה חדש ורלוונטי
  • ההתמודדות מצריכה מגורמי המערכת לצאת מאיזור הנוחות שלהם.
  • השגת שילוביות היא מהלך יקר מאוד שמשמעויותיו הארגוניות מרחיקות לכת.
 מהלך יקר בשעות עבודה וקשב ניהולי, אך הוא מעצים את היכולת להשיג אפקט משמעותי בסביבה סבוכה וכאוטית.
  • מצריכה אינטימיות וסבלנות ולכן לרוב לא מתרחשת.

חומרי דואלוג אודות שילוביות

מצגת - בין רשתיות ושילוביות

קישורים חיצוניים

קורסים והכשרות

יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:

יותם הכהן, שילוביות, מאגר הידע של דואלוג, 2020.

הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/index.php?title=שילוביות&oldid=11925"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.