נקודות עיוורון
נקודות עיוורון (blind spots) בארגונים הן לאקונות בתפיסת העולם הארגונים, קרי - איזורים שהגישה הקיימת בארגון איננה מאפשרת להכיר בקיומם או שהיא מדחיקה את משמעותם באופן מתמשך כך שלא יאיימו על הסדר הקיים.
רקע
ההיסטוריה של רעיון נקודות העיוורון הינה ארוכה, כתופעה אנושית שהתקיימה מאז ומעולם. אמנם, פיתוח ההבנה של תופעת נקודות העיוורון כאלמנט תפיסתי רב משקל קיבלה פיתוח משמעותי בפילוסופיה של המאה ה-19 (החל עם רעיון התודעה הכוזבת של מרקס). בפילוסופיה ובייחוד בפילוסופיה של המדע, כפי שהתפתחה במאה ה-20, הגיע רעיון זה לכדי שלמות, בעבודות של קון (המבנה של מהפכות מדעיות) ביחס לפרדיגמה המדעית, על בסיס רעיונות פילוסופיים כמו האופק שנוצרו בפילוסופיה הקונטיננטאלית של המאה ה-20 ולצד הניסויים של אסכולת הגשטלט בפסיכולוגיה.
החקר של נקודות עיוורון בהקשר הארגוני, ניזון בעיקר מתופעת ההפתעות המודיעיניות שרווחו במאה ה-20, וזכו למחקרים רבים. העבודות המוקדמות עסקו בעיקר בקושי להתמודד עם מידע מגוון (למשל עבודתה של ברברה וולשטטר). עם זאת, פיתוחים מאוחרים יותר, כגון עבודתו של צבי לניר על ההפתעה הבסיסית במלחמת יום הכיפורים הציבו בקדמת הבמה את רעיון נקודות העוורון התפיסתיות. לניר עשה זאת בהשראת הרעיונות המוזכרים מן הפילוסופיה של המדע, לצד הרעיונות החדשים דאז, של כהנמן וטברסקי, כמי שחקרו את הפסיכולוגיה של קבלת ההחלטות בכלכלה.
התמודדות עם נקודות עיוורון
as we know, there are known knowns; there are things we know we know. We also know there are known unknowns; that is to say we know there are some things we do not know. But there are also unknown unknowns -- the ones we don't know we don't know. And if one looks throughout the history of our country and other free countries, it is the latter category that tend to be the difficult ones.
שר ההגנה האמריקאי דונאלד רמספלד, 2002[1]
הבעיה בהתמודדות עם נקודות עיוורון היא שאנחנו לא מודעים לקיומן.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- ↑ הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
- {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}
שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
- {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}