הבדלים בין גרסאות בדף "נקודות עיוורון"
(יצירת דף עם התוכן "'''נקודות עיוורון '''(''blind spots'') בארגונים הן לאקונות בתפיסת העולם הארגונים, קרי - איזורים שהג...") |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
{{ציטוטרץ|תוכן=as we know, there are known knowns; there are things we know we know. We also know there are known unknowns; that is to say we know there are some things we do not know. But there are also unknown unknowns -- the ones we don't know we don't know. And if one looks throughout the history of our country and other free countries, it is the latter category that tend to be the difficult ones.| | {{ציטוטרץ|תוכן=as we know, there are known knowns; there are things we know we know. We also know there are known unknowns; that is to say we know there are some things we do not know. But there are also unknown unknowns -- the ones we don't know we don't know. And if one looks throughout the history of our country and other free countries, it is the latter category that tend to be the difficult ones.| | ||
מקור=שר ההגנה האמריקאי דונאלד רמספלד, 2002{{הערה|[http://www.defense.gov/transcripts/transcript.aspx?transcriptid=2636 Defense.gov News Transcript: DoD News Briefing – Secretary Rumsfeld and Gen. Myers, United States Department of Defense (defense.gov)".]}}}} | מקור=שר ההגנה האמריקאי דונאלד רמספלד, 2002{{הערה|[http://www.defense.gov/transcripts/transcript.aspx?transcriptid=2636 Defense.gov News Transcript: DoD News Briefing – Secretary Rumsfeld and Gen. Myers, United States Department of Defense (defense.gov)".]}}}} | ||
| − | הבעיה בהתמודדות עם נקודות עיוורון היא שאנחנו לא מודעים לקיומן. | + | הבעיה בהתמודדות עם נקודות עיוורון היא שאנחנו לא מודעים לקיומן. בשל כך, יש צורך בפיתוח כלים המעידים על עצם הקיום של נקודות עיוורון משמעותיות עבור הארגון. כלים מסוג זה יכולים להיות הקשבה ל[[חריקות]] בארגון, שימור ופיתוח [[חיכוך]] מוגבר עם הסביבה, מודעות לכשלים [[מושג הדואלוג|מושגיים]] (למשל - [[העתקה ללא התמרה]]) וכן יצירת [[גנאולוגיה]] למצב הקיים. כל התהליכים האמורים לרוב לא ייתרחשו אם לא מתקיים רצון להתוודע ל[[מבוכות]] הארגוניות. |
| + | |||
| + | ההתוודעות לפערי התפיסה, תאפשר יצירה של מסגרת פרשנית חלופית המכילה את המרחבים שהועלמו עד כה. תהליך זה מכונה [[מסגור מחדש]]. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
| שורה 20: | שורה 22: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://cafe.themarker.com/post/243875/ האם אנחנו יכולים לדעת את מה שאיננו יודעים]?, [[צבי לניר]] | * [http://cafe.themarker.com/post/243875/ האם אנחנו יכולים לדעת את מה שאיננו יודעים]?, [[צבי לניר]] | ||
| − | {{ | + | {{הערות}} |
גרסה מ־22:01, 31 במרץ 2015
נקודות עיוורון (blind spots) בארגונים הן לאקונות בתפיסת העולם הארגונים, קרי - איזורים שהגישה הקיימת בארגון איננה מאפשרת להכיר בקיומם או שהיא מדחיקה את משמעותם באופן מתמשך כך שלא יאיימו על הסדר הקיים.
רקע
ההיסטוריה של רעיון נקודות העיוורון הינה ארוכה, כתופעה אנושית שהתקיימה מאז ומעולם. אמנם, פיתוח ההבנה של תופעת נקודות העיוורון כאלמנט תפיסתי רב משקל קיבלה פיתוח משמעותי בפילוסופיה של המאה ה-19 (החל עם רעיון התודעה הכוזבת של מרקס). בפילוסופיה ובייחוד בפילוסופיה של המדע, כפי שהתפתחה במאה ה-20, הגיע רעיון זה לכדי שלמות, בעבודות של קון (המבנה של מהפכות מדעיות) ביחס לפרדיגמה המדעית, על בסיס רעיונות פילוסופיים כמו האופק שנוצרו בפילוסופיה הקונטיננטאלית של המאה ה-20 ולצד הניסויים של אסכולת הגשטלט בפסיכולוגיה.
החקר של נקודות עיוורון בהקשר הארגוני, ניזון בעיקר מתופעת ההפתעות המודיעיניות שרווחו במאה ה-20, וזכו למחקרים רבים. העבודות המוקדמות עסקו בעיקר בקושי להתמודד עם מידע מגוון (למשל עבודתה של ברברה וולשטטר). עם זאת, פיתוחים מאוחרים יותר, כגון עבודתו של צבי לניר על ההפתעה הבסיסית במלחמת יום הכיפורים הציבו בקדמת הבמה את רעיון נקודות העוורון התפיסתיות. לניר עשה זאת בהשראת הרעיונות המוזכרים מן הפילוסופיה של המדע, לצד הרעיונות החדשים דאז, של כהנמן וטברסקי, כמי שחקרו את הפסיכולוגיה של קבלת ההחלטות בכלכלה.
התמודדות עם נקודות עיוורון
as we know, there are known knowns; there are things we know we know. We also know there are known unknowns; that is to say we know there are some things we do not know. But there are also unknown unknowns -- the ones we don't know we don't know. And if one looks throughout the history of our country and other free countries, it is the latter category that tend to be the difficult ones.
שר ההגנה האמריקאי דונאלד רמספלד, 2002[1]
הבעיה בהתמודדות עם נקודות עיוורון היא שאנחנו לא מודעים לקיומן. בשל כך, יש צורך בפיתוח כלים המעידים על עצם הקיום של נקודות עיוורון משמעותיות עבור הארגון. כלים מסוג זה יכולים להיות הקשבה לחריקות בארגון, שימור ופיתוח חיכוך מוגבר עם הסביבה, מודעות לכשלים מושגיים (למשל - העתקה ללא התמרה) וכן יצירת גנאולוגיה למצב הקיים. כל התהליכים האמורים לרוב לא ייתרחשו אם לא מתקיים רצון להתוודע למבוכות הארגוניות.
ההתוודעות לפערי התפיסה, תאפשר יצירה של מסגרת פרשנית חלופית המכילה את המרחבים שהועלמו עד כה. תהליך זה מכונה מסגור מחדש.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
- {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}
שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
- {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}