הבדלים בין גרסאות בדף "ההגות הפוסט מודרנית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "רוב ההוגים המכונים פוסט-מודרניים, נמנו על הזרם הפילוסופי שכונה wiki:פוסט-סטרוקטורליזם|פו...") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | '''ההגות הפוסט-מודרנית '''מהווה תשתית תפיסתית משמעותית בהבנה של מבני כח, פערי תפיסה ובהתמודדות עם מערכות מורכבות. | ||
| + | |||
| + | == רקע == | ||
רוב ההוגים המכונים פוסט-מודרניים, נמנו על הזרם הפילוסופי שכונה [[wiki:פוסט-סטרוקטורליזם|פוסט-סטרוקטורליזם]], וצמח באירופה במחצית השניה של המאה ה-20. בין הוגים אלו ניתן למנות את [[wiki:מישל פוקו|מישל פוקו]], [[wiki:ז'ק דרידה|ז'ק דרידה]], [[wiki:ליוטאר|ליוטאר]], [[wiki:זי'ל דלז|זי'ל דלז]] ו[[wiki:פליקס גואטרי|פליקס גואטרי]] ואחרים. עבודתם של אלו הושפעה עמוקות משני מקורות: | רוב ההוגים המכונים פוסט-מודרניים, נמנו על הזרם הפילוסופי שכונה [[wiki:פוסט-סטרוקטורליזם|פוסט-סטרוקטורליזם]], וצמח באירופה במחצית השניה של המאה ה-20. בין הוגים אלו ניתן למנות את [[wiki:מישל פוקו|מישל פוקו]], [[wiki:ז'ק דרידה|ז'ק דרידה]], [[wiki:ליוטאר|ליוטאר]], [[wiki:זי'ל דלז|זי'ל דלז]] ו[[wiki:פליקס גואטרי|פליקס גואטרי]] ואחרים. עבודתם של אלו הושפעה עמוקות משני מקורות: | ||
* '''[[wiki:סטרוקטורליזם|הסטרוקטורליזם]]''', כזרם פרשני שמקורו ב[[wiki:בלשנות|בלשנות]], ועבר פיתוח משמעותי בהקשר ה[[wiki:אנתרופולוגיה|אנתרופולוגי]] על ידי האנתרופולוג [[wiki:קלוד לוי-שטראוס|קלוד לוי-שטראוס]]. הגישה הסטרוקטורליסטית מתארת את השפה ואת החברה כמבנים קשיחים המשכפלים את עצמם באופן אוניברסאלי. | * '''[[wiki:סטרוקטורליזם|הסטרוקטורליזם]]''', כזרם פרשני שמקורו ב[[wiki:בלשנות|בלשנות]], ועבר פיתוח משמעותי בהקשר ה[[wiki:אנתרופולוגיה|אנתרופולוגי]] על ידי האנתרופולוג [[wiki:קלוד לוי-שטראוס|קלוד לוי-שטראוס]]. הגישה הסטרוקטורליסטית מתארת את השפה ואת החברה כמבנים קשיחים המשכפלים את עצמם באופן אוניברסאלי. | ||
* '''הפילוסופיה הגרמנית''', כפי שעוצבה על ידי הזרם ה[[wiki:פנומנולוגיה|פנומנולוגי]] וה[[wiki:אקזיסטנציאליזם|אקזיסטנציאליסטי]], ובייחוד על ידי [[wiki:מרטין היידגר|מרטין היידגר]], ובאופן היונק את מקורותיו מעבודותיהם של [[wiki:ניטשה|ניטשה]] ואחרים. גישה זו, חקרה את ההכרה האנושית (המקורות ה[[wiki:קאנט|קנטיאנייים]] של הפילוסופיה הגרמנית), ואת הקשר בינה לבין [[אופק ארגוני|ההוויה החומרית של האדם]] (היסודות [[wiki:רומנטיקה|הרומנטיים]] בפילוסופיה הגרמנית). הפיתוחים המאוחרים של רעיונות אלו, כפי שהתבטאו בעבודת [[wiki:אסכולת פרנקפורט|אסכולת פרנקפורט]] היוו אף הם כר פורה להתפתחות הזרם הפוסט-סטרוקטורליסטי. | * '''הפילוסופיה הגרמנית''', כפי שעוצבה על ידי הזרם ה[[wiki:פנומנולוגיה|פנומנולוגי]] וה[[wiki:אקזיסטנציאליזם|אקזיסטנציאליסטי]], ובייחוד על ידי [[wiki:מרטין היידגר|מרטין היידגר]], ובאופן היונק את מקורותיו מעבודותיהם של [[wiki:ניטשה|ניטשה]] ואחרים. גישה זו, חקרה את ההכרה האנושית (המקורות ה[[wiki:קאנט|קנטיאנייים]] של הפילוסופיה הגרמנית), ואת הקשר בינה לבין [[אופק ארגוני|ההוויה החומרית של האדם]] (היסודות [[wiki:רומנטיקה|הרומנטיים]] בפילוסופיה הגרמנית). הפיתוחים המאוחרים של רעיונות אלו, כפי שהתבטאו בעבודת [[wiki:אסכולת פרנקפורט|אסכולת פרנקפורט]] היוו אף הם כר פורה להתפתחות הזרם הפוסט-סטרוקטורליסטי. | ||
| − | ברמה ההיסטורית, ברקע | + | ברמה ההיסטורית, ברקע לעבודתם של ההוגים האמורים, מצויה מלחמת העולם השנייה ומוראותיה באירופה. ההבנה כי האידאולוגיות הגדולות - הנאציזם כמו גם הקומוניזם, הובילו לזוועות שטרם נראו כדוגמתן, ניצבת בתשתית הניסיון הביקורתי של חבורה זו. |
| + | |||
| + | == עיקרי הגישה == | ||
| + | למרות שהביטוי '''פוסט-מודרניזם '''נטבע מאוחר למדי<ref>נהוג ליחסו לפילוסוף [[wiki:ז'אן פרנסואה ליוטאר|ז'אן פרנסואה ליוטאר]], בספרו '''המצב הפוסט-מודרני'''</ref>, הרי שהרעיון שהוגים רבים עוסקים בו הוא הביקורת של הנאורות והמודרניזם. ביקורת זו, מבקשת לטעון כי השינוי שחוללה התקופה המודרנית מכיל בחובו עוולות ומשגים רבים. במידה רבה, ביקורת זו מפנה את הביקורת המודרנית כלפי התקופה הפרה-מודרנית, כלפי הנאורות עצמה. הביקורת הפוסט מודרנית מושתתת על שתי מתודולוגיות עיקריות: | ||
| + | * '''הגנאולוגיה '''- חקירה שיטתית של האופן שבו התהליכים היהסטוריים הובילו לייצירת את המובן מאיליו הקיים בהווה. מי שקידם את הגישה הזו בייחוד הוא הפילוסוף וההיסטוריון הצרפתי מישל פוקו, אשר חקר בין השאר את התפתחות [[wiki:תולדות השיגעון בעידן התבונה|מושג השיגעון בתקופה המודרנית]], את [[wiki:לפקח ולהעניש|התפתחות תרבות החוק והענישה במערב]], את [[wiki:תולדות המיניות - הרצון לדע|תולדות המיניות]] וכן את עיצוב מושג הסובייקט המודרני. | ||
| + | * '''ביקורת השיח''' - ההבנה של מנגנוני הכח והמשטור הקיימים בשפה ובשיח החברתי, והאופן שבו הם מיושמים, משוכפלים ופועלים בשירות ההגמוניה. בעיקרי גישה זו ניתן לראות את עבודתו של ז'ק דרידה על הכתב, והשפה לצד עבודותיו של פוקו על [[wiki:סדר השיח|סדר השיח]]. המהלך המזוהה ביותר עם ביקורת השיח, היא רעיון ה[[wiki:דקונסטרוקציה|דקונסטרוקציה]], המבקש לפרק ולשטוח את מבנה הכח כפי שהוא מתקיים בטקסט. | ||
| + | מנגנונים אלו פועלים תחת מספר הנחות ייסוד שהובילו למחלוקות עמוקות ביחס להגות הפוסט-מודרנית. בין אלו ניתן למנות את ההנחה כי המשמעות (ועמה האמת, המדע וכיוב') הם הבנייה אנושית, וכי מתקיים קשר ישיר בין חלוקת ההון בחברה לבין מנגנוני השיח שהיא יוצרת. | ||
| + | |||
| + | == יישום הגישה בעבודה הארגונית == | ||
| + | המרחב הארגוני הוא במידה רבה פאר היצירה של התקופה המודרנית, ובמובנים רבים גם השריד האיתן שלה ב[[המצב הפוסט-מודרני|עידן הפוסט מודרני]]. בשל כך, רבים סוברים כי ההגות הפוסט-מודרנית איננה יכולה לסייע בעבודה הארגונית-מערכתית - או שהיא מורכבת מידי, או שהנחות המוצא שלה אינן רלוונטיות במרחבים אלו. | ||
| + | |||
| + | אנו סוברים, לעומת זאת, כי הכלים התפיסתיים שנוצרו בקרב ההוגים הפוסט מודרניים מספרים יכולות קריטיות לפעולה בארגונים בעת הנוכחית, ובייחוד ביחס להיבטים הבאים: | ||
| + | |||
| + | === מנגנוני כח === | ||
| + | |||
| + | === פריצת [[אופק ארגוני|המובן מאיליו]] === | ||
| + | |||
| + | === הכורח בהבניית המשמעות === | ||
| + | |||
| + | == לקריאה נוספת == | ||
| + | * ישראל כ"ץ, '''ארגונים בעולם פוסט מודרני''', רסלינג, 2013. | ||
| + | |||
| + | == הערות שוליים == | ||
[[קטגוריה:פוסט-מודרניזם]] | [[קטגוריה:פוסט-מודרניזם]] | ||
| שורה 8: | שורה 33: | ||
[[קטגוריה:אנשים]] | [[קטגוריה:אנשים]] | ||
[[קטגוריה:ספרות]] | [[קטגוריה:ספרות]] | ||
| + | [[קטגוריה:קוגניציה ארגונית]] | ||
| + | [[קטגוריה:פיתוח ידע]] | ||
| + | [[קטגוריה:גנאולוגיה]] | ||
גרסה מ־22:20, 22 במרץ 2015
ההגות הפוסט-מודרנית מהווה תשתית תפיסתית משמעותית בהבנה של מבני כח, פערי תפיסה ובהתמודדות עם מערכות מורכבות.
רקע
רוב ההוגים המכונים פוסט-מודרניים, נמנו על הזרם הפילוסופי שכונה פוסט-סטרוקטורליזם, וצמח באירופה במחצית השניה של המאה ה-20. בין הוגים אלו ניתן למנות את מישל פוקו, ז'ק דרידה, ליוטאר, זי'ל דלז ופליקס גואטרי ואחרים. עבודתם של אלו הושפעה עמוקות משני מקורות:
- הסטרוקטורליזם, כזרם פרשני שמקורו בבלשנות, ועבר פיתוח משמעותי בהקשר האנתרופולוגי על ידי האנתרופולוג קלוד לוי-שטראוס. הגישה הסטרוקטורליסטית מתארת את השפה ואת החברה כמבנים קשיחים המשכפלים את עצמם באופן אוניברסאלי.
- הפילוסופיה הגרמנית, כפי שעוצבה על ידי הזרם הפנומנולוגי והאקזיסטנציאליסטי, ובייחוד על ידי מרטין היידגר, ובאופן היונק את מקורותיו מעבודותיהם של ניטשה ואחרים. גישה זו, חקרה את ההכרה האנושית (המקורות הקנטיאנייים של הפילוסופיה הגרמנית), ואת הקשר בינה לבין ההוויה החומרית של האדם (היסודות הרומנטיים בפילוסופיה הגרמנית). הפיתוחים המאוחרים של רעיונות אלו, כפי שהתבטאו בעבודת אסכולת פרנקפורט היוו אף הם כר פורה להתפתחות הזרם הפוסט-סטרוקטורליסטי.
ברמה ההיסטורית, ברקע לעבודתם של ההוגים האמורים, מצויה מלחמת העולם השנייה ומוראותיה באירופה. ההבנה כי האידאולוגיות הגדולות - הנאציזם כמו גם הקומוניזם, הובילו לזוועות שטרם נראו כדוגמתן, ניצבת בתשתית הניסיון הביקורתי של חבורה זו.
עיקרי הגישה
למרות שהביטוי פוסט-מודרניזם נטבע מאוחר למדי[1], הרי שהרעיון שהוגים רבים עוסקים בו הוא הביקורת של הנאורות והמודרניזם. ביקורת זו, מבקשת לטעון כי השינוי שחוללה התקופה המודרנית מכיל בחובו עוולות ומשגים רבים. במידה רבה, ביקורת זו מפנה את הביקורת המודרנית כלפי התקופה הפרה-מודרנית, כלפי הנאורות עצמה. הביקורת הפוסט מודרנית מושתתת על שתי מתודולוגיות עיקריות:
- הגנאולוגיה - חקירה שיטתית של האופן שבו התהליכים היהסטוריים הובילו לייצירת את המובן מאיליו הקיים בהווה. מי שקידם את הגישה הזו בייחוד הוא הפילוסוף וההיסטוריון הצרפתי מישל פוקו, אשר חקר בין השאר את התפתחות מושג השיגעון בתקופה המודרנית, את התפתחות תרבות החוק והענישה במערב, את תולדות המיניות וכן את עיצוב מושג הסובייקט המודרני.
- ביקורת השיח - ההבנה של מנגנוני הכח והמשטור הקיימים בשפה ובשיח החברתי, והאופן שבו הם מיושמים, משוכפלים ופועלים בשירות ההגמוניה. בעיקרי גישה זו ניתן לראות את עבודתו של ז'ק דרידה על הכתב, והשפה לצד עבודותיו של פוקו על סדר השיח. המהלך המזוהה ביותר עם ביקורת השיח, היא רעיון הדקונסטרוקציה, המבקש לפרק ולשטוח את מבנה הכח כפי שהוא מתקיים בטקסט.
מנגנונים אלו פועלים תחת מספר הנחות ייסוד שהובילו למחלוקות עמוקות ביחס להגות הפוסט-מודרנית. בין אלו ניתן למנות את ההנחה כי המשמעות (ועמה האמת, המדע וכיוב') הם הבנייה אנושית, וכי מתקיים קשר ישיר בין חלוקת ההון בחברה לבין מנגנוני השיח שהיא יוצרת.
יישום הגישה בעבודה הארגונית
המרחב הארגוני הוא במידה רבה פאר היצירה של התקופה המודרנית, ובמובנים רבים גם השריד האיתן שלה בעידן הפוסט מודרני. בשל כך, רבים סוברים כי ההגות הפוסט-מודרנית איננה יכולה לסייע בעבודה הארגונית-מערכתית - או שהיא מורכבת מידי, או שהנחות המוצא שלה אינן רלוונטיות במרחבים אלו.
אנו סוברים, לעומת זאת, כי הכלים התפיסתיים שנוצרו בקרב ההוגים הפוסט מודרניים מספרים יכולות קריטיות לפעולה בארגונים בעת הנוכחית, ובייחוד ביחס להיבטים הבאים:
מנגנוני כח
פריצת המובן מאיליו
הכורח בהבניית המשמעות
לקריאה נוספת
- ישראל כ"ץ, ארגונים בעולם פוסט מודרני, רסלינג, 2013.
הערות שוליים
- ↑ נהוג ליחסו לפילוסוף ז'אן פרנסואה ליוטאר, בספרו המצב הפוסט-מודרני