סיעור מוחות
סיעור מוחות היא שיטה פופלארית לניהול דיון לפיתוח ידע, שמטרתה הצפה מהירה של רעיונות מקרב קבוצת אנשים בצורה אינסטינקטיבית ולא מובנית. כוחו הגדול של סיעור המוחות טמון בהיותו כלי לפריצה של מסגרות תפיסתיות וקיבעונות ארגוניים. לגישה יש יתרונות וחסרונות מובנים שיסקרו להלן.
סיעור מוחות בהשוואה לניהול תהליך חשיבה קבוצתי
סיעור המוחות הוא למעשה אנטי-תזה של הדיון המאורגן הקלאסי: לרוב אין פתיחה מסודרת ולא סדר דוברים ברור, קיים חופש מלא לכל משתתף להגיד את כל שעולה על רוחו (מתוך הנחה כי קיים בכך פוטנציאל "לצאת מהקופסה"), ולרוב מתוך השהיה של דרג המשתתפים, חשיבות תחומי אחריותם, ומומחיותם.
הסיעור מתקיים כדיון פתוח שבו כל הנוכחים תורמים את תרומתם לפיתוח הידע שלא לאור סדר דברים או דוברים מוכתב. כך, ההיבט הכאוטי והבלתי צפוי של אופן היצירה של תובנות חדשנות בא לידי ביטוי בצורה מוצלחת.
הגורם המכנס את הדיון, אחראי לסכם את המופע ולברור את המוץ מן התבן. מהותו של סיעור המוחות היא העלאה של מחשבות ורעיונות חדשים ועל כן אין חובה לצאת עם תוצאה ברורה (כמו הדיון המובנה). הדיון הסיעורי יתקיים כמעט תמיד שלא כחלק ממהלך מתמשך, והוא בולט בשונותו מהיומיום הארגוני.
הבעיות במתודה זו הן שהיא לא מכילה כלים המאפשרים להמשיך ולפתח רעיונות ראשוניים שעולים בדיון, ואין פיתוח ידע משותף שניתן לאחוז בו ולהחיל אותו על השאלות שבליבת הבירור לאורך זמן. למעשה, מה שחסר בסיעור המוחות נעוץ בדיוק במה שהסיעור מנסה לסתור: הבניה שיטתית של הידע. לכן לדעתנו יש תועלת בשימוש במתודה זו רק כחלק בתוך תהליך מובנה וסדור יותר. למשל באופן הבא:
דיון סיעור מוחות העמקה בסוגיה שעלתה בדיון כינוס תובנות דיון העמקה בסוגיות נוספות וכן הלאה
איך להפוך את הסיעור לאפקטיבי יותר?
כדי להפוך את הסיעור לכלי אפקטיבי כדאי לבחון שימוש במהלכים הבאים להבניית התהליך:
- מסגור מתמשך, בתחילת הדיון, בסופו, ובין מפגש למפגש – תכלית הדיונים היא יצירה של ידע בהקשר. במובן זה, תפיסת ההתבדרות של סיעור המוחות לא יכולה לסייע במאמץ לאורך זמן. לכן, יש צורך בתהליך של הכנה, לפחות מינימאלית, לכל מפגש, וכן ניסיון להבהיר את מצב הידע החדש בסופו בכדי להפוך את ההבנות של המפגשים לחלק מגוף ידע רחב יותר. המסגור (framing) מתבטא בשאלה היכן בתוך התמונה הרחבה מצוי הידע שפותח בדיון, ועל כן גם הדימוי של יצירת הידע הוא מפה, ולא תרשים השמש המוכר מתהליכי סיעור מוחות.
- תהליך למידה ולא מופעי יצירתיות בודדים – ההיבט הברור ביותר בקבוצה הוא הקביעות וההמשכיות שלה. בשל כך, לא מדובר באירועים נפרדים של סיעור מוחות אלא בידע המתפתח ממפגש למפגש, מאירוע לאירוע, ומתקופה לתקופה.
- התפקידים והפוזיציות השונות לא מושהות, אלא מהוות חלק אינהרנטי מהדיון – לצד המאמץ שכל המשתתפים יוכלו להשתתף לפי תרומתם ולא לפי תפקידם, לכל משתתף בחדר יש פוזיציה ייחודית שצריכה לתרום לדיון ולפיתוח הידע לאורך זמן. תחומי המומחיות, התפיסות והגישות השונות שמביא כל משתתף לחדר יאפשרו ליצור תמונה משותפת רבת פנים.
- פיתוח משותף של רעיונות ולא יצירתיות של בודדים - מהות התהליך היא לא יצירה של רעיונות טובים על ידי כל אחד מהמשתתפים אלא אחיזה בגוף ידע משותף. היבט זה מתבטא בכך שניתן יהיה להמשיך את הדברים זה של זה, ולבנות על ידי כך טיעונים רחבים ועמוקים הרבה יותר משאדם אחד יכול לבדו.
- עיבוד - העיבוד של הדיון והתובנות שעלו בו, קרוב ככל הניתן למועד הדיון, מאפשר להפיק ממנו ערך גדול הרבה יותר מאשר זה שעלה בזמן הדיון. להרחבה בנושא זה ראו עיבוד תהליכי חשיבה.
לקריאה נוספת
== פוסטים בנושא סיעור מוחות בבלוג דואלוג ==