2,173
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
*'''לינאריות מול מרחב''' - בטקסט הכתוב, כל מילה מופיעה לאחר מילה אחרת. בשל כך, הטקסט בעיקרו הוא לינארי - כל עניין מוביל לעניין שלאחריו בסדר ישיר. למעשה, כל טקסט כתוב מכיל בתוכו לוגיקה שבה דבר אחד מוביל אל השני. לעומת זאת, כאשר אנו יוצרים מפה, אנו יכולים לשהות ב[[ענן|עמימות]] ביחס לשאלה מה קודם למה ומה מוביל למה. עמימות זו מאפשרת לנו לחשוב על יחסים חדשים בין המרכיבים, ועל מתחים הדדיים, ועל-כן פותחת כיווני חשיבה שהטקסט הכתוב סוגר.
*'''בהירות למול אפשרויות משחק''' - אחד האלמנטים המרכזיים של הטקסט היא הסגירות שלו שמייצרת את הבהירות לאחר מכן (נסו לחשוב כמה יותר קל לקרוא ספר או pdf מאשר קובץ וורד). כאשר אנו קוראים אנו בפוזיציה מקבלת, ואנו מעוניינים בכך. המפה, לעומת זאת, מכריחה אותנו לחשוב האופן שבו הדברים מוצגים ולשחק עמם.
*'''הפצת מידע מול שיתופיות בידע''' - הטקסט הכתוב מבקש להיות בהיר ככל הניתן, כך שהקורא יוכל להבינו גם ללא סיוע ישיר של כותב הטקסט. הטקסט מוצלח מאוד בהעברת מידע, אך פחות מכך בהעברת ידע, בייחוד בנוגע למסגרות ידע שחורגות מן הפרדיגמה. כך, למשל, כתב [[wiki:לודוויג וויטגנשטיין|לודוויג וויטגנטשיין]] כי "עבודתי מתבססת על שני חלקים: על החלק אשר הוא כאן (כתוב) ועל כל מה שלא כתבתי. והחלק השני, באופן מדוייק, הוא החלק החשוב" {{הערה|מכתב ללודוויג פון פיקר, 1919, על ספרו [[text:טרקטטוס לוגי-פילוסופי|טרקטטוס לוגי-פילוסופי]]}}. המפה, למול השאיפה של הטקסט להעביר את הידע ללא מתווך, איננה עומדת בפני עצמה. מצד אחד היא מאפשרת להעביר רעיונות מאוד מורכבים בפרקי זמן קצרים מאוד, אך מצד שני היא מחייבת גורם אנושי מתווך שיסביר את המפה. כמעט תמיד המפה איננה מובנת מתוך עצמה אלא מתוך השיח. לכן, המפה היא פלטפורמה לשיתופיות ולשיח על גביה, ולא להפצת מידע או ידע.
==כיצד יוצרים מפת ידע?==
*'''תוכנות למצגות''' - מאחר ותחום מפות מצריך אינפוגרפיקה, תוכנות למצגות עשויות להיות רלוונטיות לעבודה. הבעיה עם תחום המצגות היא שהוא מפריד בין הצגת המפה לעבודה עליה, ובכך מקשה על קיום דיון מעצב על גבי המפה. כמו כן, המרחב המוגבל של תוכנת ה-powerpoint, איננו מאפשר את תהליך ה[[גילוי]] שנדרש בשלבים הראשונים. על כן, אם ניתן ראוי לעבוד עם תוכנות כגון Prezi (אך שם קיימת בעיה לדוברי עברית) שאינן מגבילות את המרחב העבודה. מפות על גבי powerpoint עשויות להיות מוצלחות בשלבים הסופיים של העבודה, כאשר יש לארוז את המפה - במצב זה מגבלת המקום מסייעת לתהליך.
*'''תוכנות לניהול mind maps''' - באינטרנט קיימות תוכנות רבות ליצירת מה שמכונה "mind maps". הבעיה עם רוב רובן של תוכנות אלו היא שהן אינן מאפשרות את המשחק הנדרש על המפה, ומכריחות לרוב יצירת קשרים בין מושגים. קשרים אלו שעשויים להיות רלוונטיים בסוף הדרך, חוסמים את תהליך הגילוי בתחילה.
*'''תוכנות גנריות''' - תוכנות כמו וורד או onenote עשויות לאפשר גם הן את התהליך האמור. אנו מעדיפים את onenote מאחר והיא מאפשרת ללא קושי רב להתחיל לכתוב בכך מקום במסך, ועל כך הרכיב הגראפי-מרחבי בה יותר מובנה.
{{ציטוט|תוכן=חשיבה כזו מועילה מאוד כשמדובר במערכות מכאניות. גם כשאלה מורכבות מאוד. שלם שמורכב ממאות ואלפי חלקים, המקושרים ביניהם בקשרים לוגיים של לולאות משוב סיבתי. האבסורד בחשיבה זו בולט כאשר מנסים להפעילה גם לגבי מערכות חברתיות, שבמהותן הן מערכות סבוכות.{{הערה|צבי לניר, '''[[פנקס הכיס של השועל]]''', Kindle Locations 1955-1958.}}}}
== הערך של חשיבה ויזואלית משותפת בהתמודדות עם [[בעיה סוררת (Wicked Problem)|בעיות סוררות]] ==
<div style="max-width:854px"><embedit>
<iframe src="https://embed.ted.com/talks/tom_wujec_got_a_wicked_problem_first_tell_me_how_you_make_toast" width="854" height="480" style="position:absolute;left:0;top:0;width:100%;height:100%" frameborder="0" scrolling="no" allowfullscreen></iframe>
</embedit></div>
==לקריאה נוספת==